כעס

שלום ילדים אני הוא הכעס. כעס, כעס!!!!!!!!!!!!!

כשאני מגיע אתם מרימים את הקול, לפעמים הפנים שלכם נהיות אדומות ואתם מרגישים איך הלב דופק בחוזקה. כשאני בא לבקר אתכם זה בדרך כלל בגלל שלא הקשיבו לכם, או שאתם מתוסכלים ממשהו שלא מצליח לכם. לפעמים זה גם כשאתם מרגישים לבד או כשמבקשים ממכם לסדר משהו שלא אתם בילגנתם. כמו כל הרגשות, זה בסדר שאני בא לבקר אתכם, כי גם אני רגש. אבל אני בניגוד לשמחה או התרגשות, מאוד לא בריא לכם, אז תשתדלו שלא לשמור אותי בבטן כי אז היא תכאב לכם. לפני שאני יוצא, תנשמו עמוק, עשו טיול ארוך ותשחררו אותי לאחר שיעבור קצת זמן. נסו להבין את הסיבה שבגללה הגעתי לביקור ושוחחו עם אמא, אבא או מבוגר שאתם אוהבים למצוא פיתרון. יש דרכים רבות לשחרר אותי, חלק מהם לא טובות כלל כמו צעקות ואלימות, כשמוציאים אותי כך זה ממש לא נעים לי. אז בפעם הבאה שאני בא לבקר תשתדלו לדבר ולא לצעוק, להסביר ובסוף לחבק כי ככה זה הרבה יותר נעים לי להיפרד מכם.