בואש

שלום ילדים אני הוא הבואש. אולי ראיתם אותי בלילה: יש לי רגליים קצרות, ידיים חזקות ופרווה ארוכה ועבה.

אני תמיד מחכה שהשמש תשקע והלילה יגיע, כדי שאוכל לצאת מהמאורה שחפרתי לי. כן-כן, אני ער בלילה וישן ביום כשיש שמש. מתי אתם מתעוררים?

אני ישן גם במשך כל החורף במאורה שלי. ככה אני לא צריך לצאת כשבחוץ מאד קר. בקיץ אני מתעורר וסוף סוף יוצא מהמאורה וחוזר לשחק עם כל החברים שלי.

תראו, יש לי שני פסים לבנים על הגב. נכון שהם מיוחדים? לאח שלי הגור הקטן יש פס אחד, ולאמא יש פסים ונקודות. כל אחד נראה קצת אחרת, כי כל אחד הוא מיוחד.

תגידו, ילדים, אפשר לשאול אתכם שאלה? מה אתם עושים כשאתם מפחדים?

כשאני מפחד מחיה אחרת, אני רוקע ברגליים ומשמיע קולות אזהרה. אם היא לא הולכת, אני משפריץ מהישבן נוזל שיש לו ריח מאוד-מאוד לא נעים. הוא גורם לכולם להתרחק ממני, וככה אני נשאר מוגן. אתם יודעים שאפשר להריח אותו ממרחקים?

אמא שלי קוראת לי, אני חייב ללכת. נתראה ביום אחר, נשיקות!