עיט לבן-הראש

שלום ילדים, אני נקבת העיט. הרבה אנשים קוראים לנו בטעות נשרים, אבל הם רק קרובי משפחה רחוקים שלנו.

אולי ראיתם אותי בשמים פעם? קל לראות אותי כי אני מאד גדולה, אפילו יותר מהעיט הזכר. לפעמים אני עפה, ולפעמים דואה על זרמי אוויר חם (המכונים גם תרמיקות) מבלי לזוז. כך אני נותנת מנוחה לכנפיים הגדולות שלי.

אני מחפשת דגים וחיות אחרות שאפשר לאכול, ליד הים. אני אמנם עפה גבוה, אבל בזכות העיניים שלי שעוזרות לי לראות למרחקים, אני מזהה את הטרף שלי בקלות - אפילו אם הוא שוחה במים.

אני תופסת אותו במהירות תוך כדי תעופה, מבלי לעצור. זה לא קל! למזלי, יש לי טפרים מאד חזקים. הם עוזרים לי להחזיק בטרף שלי וגם בענפים, עליהם בניתי את הקן שלי.

העיט ואני חיפשנו ליד החוף עץ עם הרבה ענפים, כדי שיהיה מקום לקן הגדול שלנו, וכשהטלתי ביצים, שנינו דגרנו עליהן, פעם הוא ופעם אני. עכשיו מחכים לי שני הגוזלים שלנו. אני בדרך אליהם, להביא להם דגים שמצאתי במיוחד בשבילם.

אם תראו אותי בשמים, נופפו לי לשלום!