קווה-קווה-קווה! שלום ילדים אני ציפי הצפרדע. קפצתי לומר שלום אבל אני מיד אחזור לביצה, הבית שלי. בינתיים, בואו ותשמעו איך הגעתי לעולם, זה סיפור נורא מעניין.

בהתחלה, אמא שלי ששמה אילנית הטילה את הביצה שלי במים, ויחד עם הביצה שלי היא הטילה עוד אלפי ביצים. לאחר זמן מה, בקעתי מן הביצה והייתי קטנטנה מאוד. עדיין לא הייתי צפרדע, הייתי רק ראשן. אתם יכולים לנחש למה קראו לי כך?

בכלל לא הייתי דומה לאמא ואבא שלי הצפרדעים, הייתי דומה לדג. לא היו לי רגליים או ידיים והיה לי זנב שעזר לי לשחות. אתם דומים להורים שלכם?

כשגדלתי גדלו לי גם הידיים והרגליים והזנב שלי התקצר עד שנעלם. היום אני יכולה לעשות הכל! אני יכולה לשחות במים וגם לקפוץ בעזרת רגליי הארוכות.

כבר אין לי זנב, אבל בין אצבעות הרגליים שלי יש קרומים שעוזרים לי לשחות במים במהירות, ממש כמו סנפירים. מה אתם אוהבים לעשות כשאתם במים?

צבעי ירוק אבל יש לי קרובי משפחה שגרים בנחלים שצבעיהם ירוק וצהוב עם כתמים חומים. יש לי גם קרובי משפחה שחיים בג'ונגל ויש להם צבעים ממש מצחיקים, כמו כחול, וסגול ואפילו אדום! אילו צבעים אתם אוהבים?