הגלידה

אחד המאכלים הכי טעימים בעולם, הוא כנראה גלידה. חשבתם פעם מי השף הגאון שהעלה בדעתו לערבב את כל החומרים הטעימים האלה ולהקפיא אותם כדי ליצור גלידה?

אנחנו לא באמת יודעים איך קראו לו, אבל אנחנו יודעים שהוא חי בתרבות מאוד עתיקה. התיעוד הראשון למאכל שמזכיר גלידה, הוא כבר מיוון העתיקה, לפני כ-2,500 שנה. באתונה שביוון מכרו בשווקים קרח מתוק מרוסק עם פירות. די מזכיר את הסורבה שאנחנו מכירים, לא?

בסין, לפני כ-2,200 שנה, אכלו תערובת מתוקה של חלב, שלג ואורז. זה כבר מתחיל להישמע כמו גלידה, חוץ מהעניין של האורז...

את התערובת הזאת טעם בסין מרקו פולו במאה ה-14. מרקו פולו היה סוחר איטלקי ואיש מסעות מפורסם, שכתב ספר על מסעותיו בסין, בו סיפר גם על הקינוח הסיני.

איטלקים הם כנראה לא אנשים שישמעו על אוכל טוב מבלי לטעום אותו בעצמם, וכך ניסו שפים איטלקים להכין גלידה. הם ויתרו על האורז, והוסיפו לתערובת יותר חלב, כך שהיא כבר היתה דומה לגלידה שאנחנו מכירים.

משם הגיעה הגלידה לצרפת דרך דוכסית איטלקיה בשם קתרין די מדיצ'י, שהתחתנה במאה ה-16 עם איש אצולה צרפתי. היא כנראה כל-כך אהבה את הפסטה והגלידה שהכירה בבית, שהביאה איתה שפים מאיטליה שיבשלו בשבילה בצרפת. הצרפתים אהבו את המאכל החדש, ונפתחו בפאריס באותה תקופה מאות בתי קפה שמגישים גלידה. כך, בעצם, הוא התפשט לכל אירופה.

הגלידה הפכה לאמריקאית רק במאה ה-19, כשהתחילו להגיש אותה עם משקאות מוגזים או עם בננות. האמריקאים הם אלה שחשבו לאפות גביעי גלידה שהם כמו עוגיה, שאפשר לאכול כשהגלידה נגמרת, ואין ספק שכולנו חייבים להם תודה על כך.

רק במאה ה-20, אחרי שהומצא המקרר, הגלידה הפכה לנפוצה ונמכרה בגלידריות ובמרכולים.

היום כל אחד יכול להכין גלידה בבית עם מכונות גלידה ביתיות וגם בעזרת טריק פשוט שנלמד בהמשך, אם תמשיכו לחלק לסקרנים במיוחד בסוף.

 

רוצים לעשות רושם על אמא ואבא, כשהולכים לבית קפה או רואים תוכנית מתכונים בטלוויזיה? הנה רשימה של הקינוחים הקפואים המפורסמים. כך תדעו יותר מהגדולים:

סורבה או שרבט – קרח מרוסק מעורב בפרי וסוכר. מעין "ברד" עם פרי.

ג'לאטו - גלידה איטלקית אמיתית עם שמנת מתוקה.

סמיפרדו - גלידה איטלקית רכה במיוחד, שמזכירה מוס. מגישים אותה בדרך כלל עם כל מיני תוספות, כמו אגוזים, קרמל ועוגיות שקדים.

סאנדיי – קינוח אמריקאי של כדורי גלידה בגביע עם קצפת, רוטב שוקולד חם ווופלים.

פרוזן יוגורט - קינוח אמריקאי מאד נפוץ של יוגורט מתוק עם תוספות שונות, כמו פירות, שוקולד ואפילו בייגלה.

בננה ספליט – קינוח אמריקאי של בננה חצויה לאורך, מוגשת עם כדורי גלידה, קצפת וכדורי שוקולד.

מילקשייק – גלידה מרוסקת עם חלב.

 

לילדים וילדות סקרנים במיוחד:

אם המקררים נעשו נפוצים לפני פחות ממאה שנה, איך עשו גלידה לפני 500 שנה??

מסתבר שלמרות שקרח הוא מאוד קר, פני הקרח הם בטמפרטורה של 4 מעלות, ומים עם קרח הם בטמפרטורה של 0 מעלות. זה לא מספיק קר... איך משיגים טמפרטורה נמוכה יותר כדי להקפיא את הגלידה?

מכיני הגלידה של פעם ידעו שאם לוקחים קרח ומרסקים אותו, ואז שופכים עליו כמות גדולה של מלח, נוצרת תערובת של מים ומלח שהטמפ' שלה היא בערך 8 מעלות מתחת לאפס - מספיק קר כדי להכין גלידה!

אבל למה זה קורה? כשמים וקרח מעורבבים יחד, הטמפרטורה של התערובת היא הטמפטורה שבה מים קופאים (או קרח מפשיר) - תחשבו על זה ככה: אם יש גם מים וגם קרח ביחד, הטמפרטורה לא יכולה להיות נמוכה מידי כי אחרת המים היו קופאים וגם לא חמה מידי כי אחרת הקרח היה מפשיר, ולכן הטמפרטורה היא בדיוק בנקודת המעבר בין מים לקרח. הוספת המלח מקשה על המים לקפוא, מה שמוריד את טמפרטורת הקיפאון של המים, וזה גורם לטמפרטורה של התערובת גם כן לרדת!