המצאת האנטיביוטיקה

לפעמים אנחנו חולים, וזה לא כיף בכלל. אם מדובר בחיידק, אנחנו מקבלים מהרופא אנטיביוטיקה, ותוך כמה ימים אנחנו מתחילים להרגיש בסדר. אחרי שבוע או שבועיים אנחנו כבר שוכחים בכלל מכל הסיפור. אבל המצב לא תמיד היה כל כך פשוט.

פעם, כשהיה מתגלה אצל חולה זיהום חיידקי רופאים לא ידעו מה לעשות, והמחלות היו יכולות להיות מאוד קשות ואפילו קטלניות.

אז מי גילה את התרופה המופלאה הזו שנקראת אנטיביוטיקה, ואיך זה קרה בדיוק?

מדענים ניסו כבר במאה ה-19 למצוא תרופה שיכולה להילחם בחיידקים, שהיו אחת הבעיות הגדולות ביותר של האנושות. אבל רק ב-1928 מדען סקוטי בשם אלכסנדר פלמינג גילה אותה, וזה היה לגמרי במקרה. בוקר אחד, כשהגיע למעבדה בה הוא עובד, ראה צלחת פטרי עם חיידקים, שמישהו שכח לכסות (צלחת פטרי היא צלוחית קטנה שמדענים משתמשים בה כדי לגדל תרביות של חיידקים או פטריות או יצורים זעירים אחרים). בצלחת גדל עובש ירוק, ועד כה זה נשמע כמו משהו שמצאתם במקרר אחרי שחזרתם מחופשה ארוכה עם המשפחה.

מה שכל מדען היה עושה במצב כזה בזמנו היה לזרוק את הצלחת לפח, אבל פלמינג עצר להתבונן. הוא שם לב למשהו מפתיע ומעניין: מסביב לעובש היה שטח שבו לא גדלו חיידקים. הוא הסיק שיש איזה חומר שהעובש מפריש, שמונע מהחיידקים להתרבות.

העובש היה זן של עובש שנקרא פניציליום, אז פלמינג קרא לחומר "פניצילין" - האנטיביוטיקה הראשונה.

כשפלמינג הציג את הממצאים שלו, היה למדענים אחרים קשה בהתחלה להאמין לו. לקח לו שנים לשכנע את הקהילייה הרפואית בתגליות שלו. בזמן הזה הוא לא התייאש, והמשיך לבצע ניסויים שבודקים את הבטיחות של התרופה החדשה.

בסופו של דבר, ב-1930, רופא בשם ססיל ג'ורג' פיין ניסה את הפניצילין על ילדים עם זיהום בעיניים ולראשונה בהיסטוריה, תרופה אנטיביוטית הצליחה לרפא ביעילות זיהום חיידקי! זו הייתה תגלית מדהימה, ומאוחר יותר, ב-1939 כשהחוקר הווארד פלורי הראה באופן משכנע שהפניצילין של פלמינג אכן מרפא זיהומים בבני אדם, הבינה הקהילייה הרפואית שנמצאה התרופה שהיא חיפשה במשך שנים. תרופה שיכולה להציל חיים של אנשים רבים מגורם זיהומי נפוץ ביותר, שעד אז לא היה לה מענה - החיידקים.

רק ב-1942, לפני פחות ממאה שנה, התחילו לייצר אנטיביוטיקה כתרופה למחלות וזיהומים קשים. בשנים אלה התנהלה מלחמת-העולם השנייה, והפניצילין הציל את חייהם של מיליוני חיילים.

אנחנו רגילים לחשוב שהקידמה היא טכנולוגית: מחשבים, אינטרנט, מטוסים... אבל האמת היא שאם הפניצילין לא היה מתגלה, עדיין היינו חיים בעולם שבו זיהומים שהיום נראים פשוטים, יכולים להרוג - ורבים מאיתנו לא היו יכולים להנות מחיי הנוחות שהטכנולוגיה נותנת לנו.

אז בפעם הבאה שאתם הולכים לרופא, תזכרו את המאמר הזה. להיות חולים זה אולי לא כיף, אבל כיף שיש תרופה שמרפאת אתכם בקלות.

עובדות מעניינות

כיום יש עשרות סוגים של אנטיביוטיקות, חלקן מאוד דומות מבחינת המבנה הכימי שלהן, וחלקן שונות מהפניצילין.
50 שנה לפני התגלית של פלמינג, חוקרים שונים כבר גילו את התכונה של עובשים מסוימים לעצור גידול של חיידקים, אבל הם לא עשו שימוש בתגלית הזו כדי לנסות ולרפא בני אדם.
פלמינג, פלורי והחוקר ארנסט צ'יין (שעבד ביחד עם פלורי) זכו בפרס הנובל לרפואה היוקרתי בשנת 1945.

לילדים וילדות סקרנים במיוחד:

מה בדיוק עושה הפניצילין ולמה העובש מפריש אותו?

כאשר עובש גדל, הוא ניזון מהסביבה - למשל מחתיכת לחם ששכחנו במרפסת כמה ימים. אבל גם החיידקים רוצים להנות ולאכול את מה שהעובש אוכל, ועל כן העובש והחיידקים מתחרים ביניהם על המזון. העובשים פיתחו לאורך האבולוציה שלהם מנגנון שבו הם מפרישים לסביבה חומרים שונים שמפריעים לחיידקים לגדול, ואפילו הורגים את החיידקים, כדי שהעובש ינצח בתחרות ויוכל להנות מהאוכל לבדו.

הפניצילין מפריע לחיידק לייצר את הדופן הקשיח שלו*, ובלי הדופן הקשיח הזה החיידקים לא יכולים להמשיך להתרבות, והם גם נעשים עדינים יותר ועשויים להיקרע ולמות.

* החיידק הוא בעצם בועית קטנטנה, שבתוכה נמצא כל מה שהחיידק צריך כדי להתקיים. כדי לשמור על הבועית, יש בחוץ דופן קשיח שעשוי בעיקר מסיבים וחלבונים (קצת דומה לדופן הקשיח של עצים, אבל מאוד קטן).